הקמת ילו הניבה יותר כסף מהנדל”ן הקיים. הפדיון ממבקר גדל. נכון כל חברות הדלק נקטו באותו מהלך. אולם בניגוד למשחק סכום ה 0 של מהלכי ה” עיתון חינם” כאן כל החברות הרויחו בגדול ביחס למצב המוצא. עקומת הביקוש הנמדדת בכסף שרואה פז ורואה כל ענף חברות הדלק זזה ולא חזרה עוד למצב המוצא. התחרות בין החברות היתה מינורית כי פריצת הדרך היתה בטקטיקה של הגדלת עוגה. שוק ההשכלה הגבוהה הינו מקרה מעניין נוסף של הגדלת עוגה. לאורך שנים פעלה בישראל השכלה גבוהה אוניברסיטאית בלבד. הדבר יצר ביקוש כבוש להשכלה גבוהה בישראל. מיעוט מצא פתרון בלימודים אקדמאים בחו”ל היתר פשוט ויתרו על החלום. עם הקמת המכללות האקדמיות בישראל גדלה עוגת ההשכלה הגבוהה במדינה. כן גדל מספר הסטודנטים אך המדידה שמעניינת את יועץ השיווק היא עוגת הכסף. מכללות פרטיות בעלות שנתית של פי 3 מאשר אוניברסיטאות הפכו לשכיחות והאפקט הכספי ברור. פיתוח ענף המכללות האקדמיות לא נגס בביקוש לאוניברסיטאות. סך עוגת ההשכלה הגבוהה בישראל גדלה,עקומת הביקוש להשכלה גבוהה בישראל זזה פריצת הדרך היתה יצירת שרות חדש: אקדמיה לא אוניברסיטאית.
ענף החומוס לעומת זאת חווה ארועים משני הסוגים. חומוס ארוז הנמכר במקררי הסופרים והמרכולים ידוע בעיקר בשני מותגיו הגדולים צבר ואחלה. מדינת ישראל התברכה בתרבות קולינרית של חומוס ואין ספק כי הצריכה לנפש של חומוס במדינת ישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי. אין ספק כי ריבויין של חומוסיות בכלל ובמגזר הערבי בפרט יוצרות היצע המעודד את הביקוש לחומוס ,הזמינות מביאה לצריכה הגבוהה לנפש. צבר ואחלה מתיחסות לנגזרת של שוק החומוס. זה הארוז מוכן מראש ונמכר מקורר במדפי הסופר והמרכל. יועצי שיווק ומנהלי שיווק בחברות אילו הבינו כי השוק רווי. מהיכן תגיע הגדלה של העוג? בשנות ה90 תוך כ-5 שנים נוספו לאוכלוסיית ישראל מליון נפשות בגל העליה ממדינות חבר העמים. בתרבות הקולינרית שלהם לא היה חומוס,והיום? הרב המכריע צורך חומוס כשגרה. עוגת שוק החומוס בכסף גדלה,עקומת הביקוש לחומוס זזה ולא תשוב עוד למקומה הראשוני. המקרה השני הוא ממש מכירת קרח לאסקימוסים, לממציאי החומוס ופטרוניו המגזר הערבי. עשרות אחוזים מהמגזר קונים כיום חומוס ארוז ומוכן מתוצרת צבר ואחלה .למה? על כך במאמרי שעוסקים בתמורות התרבותיות במגזרים, אבל לענייננו כאן מדובר בהגדלת עוגה והזזה של עקומת הביקוש באופן פרמננטי.